במעלליו יתנכר נער, גם ב %95 התמלא צער,

שקד בעיון לימוד התורה, באהבה שמקלקלת את השורה,

השעה 11:00 בבוקר. השיעור בעיון כבר אמור להתחיל.

והוא מפעיל את ‘נשק יום הדין’, מנסה את כוחו בדרך מקורית משלו. חדל הוא לרגע מן המאמץ המחשבתי, נעמד בפנת החדר, פונה לחונן לאדם דעת, ובתחנונים מבקש בתפלה נרגשת מעומק לבו: "רבונו של עולם! אנא! התאמצתי בכל כוחי, כל אשר בכוחי עשיתי, חפץ אני בכל מאודי למצוא תשובה לקושיא. בלי יישוב אינני הולך לישון! מוכרח אני למצוא תשובה! עלול אני להפסיד תפלה ביישוב הדעת, אם לא אִישַׁן. אנא ממך, האר את עיני ביישוב אמיתי!".

על אף הרמה הגבוהה שבה מתנהל השיעור, השיעור מובן ובהיר ביותר. הסברתו של רבנו בהירה, צלולה וקולחת. דבר דבור על אופניו בבהירות הביטוי ובחדות המחשבה. יש לו לרבנו דרך נפלאה להבהיר את הדברים המסובכים ביותר ולהגישם בפשטות על מגש של כסף לכל אדם.

"הגעתי לשיעור כתינוק שאינו מורגל עדיין במאכלים" מתאר אחד מהשומעים בצורה ציורית "אלא שרבנו פירק את הסוגיא לחלקים קטנים והגישם כְּדַיְסָה לתינוק. כך, אפילו אני הצלחתי להבין!".

בלית ברירה, הסכים השליח לתנאי, וחזר לוילנא עם האתרוג המהודר. בבואו, קידמו אותו ראשי הקהילה בצהלה על שהצליח לעמוד בשליחותו, אבל לבו ידע מרת נפשו. הוא ידע שהגר"א יהיה מוכרח לדעת על ההסכם שעשה עם בעל הפונדק בטרם יברך על האתרוג,

בנוהג שבעולם מי שחשוב יותר צריך ללכת ברא המחנה, כמו שיש דין בכיבוד תלמיד חכם שהרב הולך ראשון והתלמידים אחריו. אם כן, מן הראוי היה שהמשכן יחד עם מחנה הלויים יסעו בראש המחנה, ומה הטעם שהיו במרכז המחנה?

עופר: אהלן, כבוד הרב! מה קורה? הרב מרדכי:

פרשת השבוע וחומש ויקרא פותחים בפסוקים “ויקרא אל

פרשת השבוע פותחת במצות מחצית השקל שה’ מצוה

בפרשת השבוע קוראים אנו על דין גנב שגנב

השאלה ידועה מה שונה יתרו מכל הגוים והתשובה

*הלכה יומית מפי מרן ראש הישיבה שליט”א –

*הלכה יומית מפי מרן רבנו ראש הישיבה שליט”א

*הלכה יומית מפי מרן ראש הישיבה שליט”א –

♦ רועה נאמן – שיחה נדירה בקודש פנימה ♦ תמונה ממרן האיש מצליח בפרסום ראשון ♦ מעולמו של מלמד – מדור חדש ♦ הגאון רבי יחזקאל מאזוז – זכרונות הוד מנכדו ♦ 96 עמודים גדושים בחומר נדיר מרתק ♦

לרגל חנוכת הבית הגדול – שו”ת “בית נאמן”

לאכול במסעדה במדרחוב ♦ אברכים שרוצים לעשות “על האש” במקום ציבורי ♦ אכילת ארטיק או גלידה ברחוב ♦ לתת לאכול למי שאינו מברך ♦ להגיש אוכל באירוע או במסעדה למי שאינו מברך ♦ עניית “אמן” באמצע האכילה ♦ ועוד.

ויקחו לי תרומה וגו’ (כה. ב)   מקשה

מתוך סדרת המאמרים: “לשנות! זה בידים שלך”.מהרב אלחנן

ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם (כא. א)  

וישמע יתרו כהן מדין וגו’ (יח. א)